מה לא יכול להיות?

בשאלות ניסוי וטעיה ששואלות מה לא יכול להיות, שמתי לב שבספר שלך אתה פותר בניואנס של מינימום ומקסימום (למרות שלא שאלו על מינימום או מקסימום). אם זה קטן מהמינימום או גדול מהמקסימום זה לא יכול להיות.
זה אדיר כי בד"כ הייתי ניגשת לשאלות כאלו ומנסה ומנסה ומנסה....
גם בשאלות של המרכז הארצי הפתרון מגיע מבדיקת הקצוות?
(זה לא באינסטינקטים שלי לפתור ככה, אבל אם זו הדרך אז זה יהיה בהם :) )

הייתי רוצה להסכים עם גישתך.
אבל אם כל האנשים היו מספיק חריפים כדי פשוט לפתור את השאלות בלי שיטות וטריקים בפחות מדקה, כנראה שלא היה טעם לפסיכומטרי.
אם יש איזשהו רעיון שחוזר על עצמו בשאלות, אעדיף ללמוד אותו בעל פה מאשר לנסות להבין אותו כל פעם מחדש (במשך 2 דקות)

טליה, מי שהמציא עשרות שיטות לפסיכומטרי הם המכונים. הם לוקחים אלפי שקלים לקורס - הם לא יכולים להגיד שהם בעצם מלמדים מתמטיקה...
אם תלמיד יושב בכיתה ומלמדים אותו מתמטיקה שהוא כבר יודע, אז על מה בעצם הוא שילם אלפי שקלים?!

מה שקרה זה שהמכונים חיפשו שיטות מתחת לשטיח, וכדי 'להכריח' את התלמידים להשתמש בהן הם כתבו שאלות קשות יותר ממה שבאמת יש במבחן שאותן קשה לפתור בחישוב, אבל עם השיטה זה קל.

אז מה קיבלנו?
שיטות לא רלוונטיות לשאלות שאין בכלל במבחן...


הספר 'חשיבה פסיכומטרית' מרכז את כל מה שצריך לדעת, וחוץ מזה לא צריך שום שיטה (אולי חוץ מאחת/שתיים יוצאות דופן).

מה שהמבחן בודק זה מתמטיקה בסיסית, תוך שהוא מאפשר לפתור בהיגיון אץ רוב השאלות גם ללא חישוב.

כפי שהראתי במםגש הפסיכומטרי, בפרק כמותי יש בסך הכל 2-3 שאלות שצריך בשבילן חוקים מתמטיים. את כל השאר אפשר לפתור בעזרת ניסוי וטעייה (שזה כולל בתוכו גם הצבת תשובות ומספרים).


במקרה הספציפי הזה, מה ששאלת זה לא כלל, זו הבנה של איך לגשת לניסוי וטעייה - דווקא זה כן ניואנס שחשוב להבין ולדעת.