תרשימים

הי אלעד,

אני חושבת שכבר הזכרתי שתרשימים הם הצד החלש שלי בפרק הכמותי. הייתי נוהגת לדלג על התרשים אם הוא היה באמצע הפרק, ולחזור אליו בסוף (חושבת שיש בזה גם משהו פסיכולוגי.. לא מסתדר לי שיש חפירה כזו באמצע הפרק.. זה מתמטיקה, דברו תכל'ס).

אז.. פתרתי במרץ רב את 30 התרשימים הראשונים שלכם. לצערי, יש לי עדיין בין 0-2 טעויות בתרשים, וחבל.
החלטתי לעשות עצירה ולנסות איכשהו לתחקר, כדי למצוא משהו עמוק יותר.
הצעות לתחקור? נקודות שכדאי לשים אליהן לב?

האם יש זמן מומלץ לתרשים שבתחילת הפרק, אמצע הפרק וסוף הפרק?
אמרו לי שהזמן המומלץ הוא מספר השאלות בתרשים+דקה. נשמע לי לא הגיוני אם התרשים ממוקם בהתחלה.

נערך ע"י Bcreative - 09/מרס/2016 ב- 00:52

הי אלעד,
מצרפת את השאלות שנפלתי בהן.

עמוד 21: שאלות 4,5.
עמוד 31: שאלה 5.
עמוד 33: שאלות 4,5.
עמוד 47: שאלות 3,4.
עמוד 53: שאלה 4.
עמוד 55: שאלה 2 (לא הבנתי איפה בדיוק מסתיים כל כיוון..).
עמוד 61: שאלה 4.
עמוד 63: שאלה 3.
(סתם לציין בין לבין שתרשים 28 הרס אותי עם הגרף המוזר השני..).
עמוד 71: שאלה 4.

למשל, שאלה 5 בעמ' 31 היא שאלת חישוב. האם טעית בחישוב? האם יש מה להסביר?
למרות שבשאלה הזו יש אפשרות לחישוב מהיר על ידי קיזוז - האם שמת לב לזה?

ולגבי הדגשים שדברנו עליהם:

דגשים להסקה מתרשים/מטבלה -

סריקה בטבלה -
סריקה מהירה של שורות/טורים לפי מה שמבקשים. לפעמים צריך פשוט לעבור ברפרוף על שורה/טור כדי למצוא את הערך הגבוה ביותר או הנמוך ביותר.
יש מקרים בהם צריך לבדוק באיזה טור/שורה הסכום הוא הכי גבוה - גם כאן אפשר לסרוק במהירות בלי לחשב ולפסול מה שנראה נמוך/גבוה מידי, ואם נשארים עם שניים לא צריך לחשב את הסכום במדויק, רק לדעת מי יותר גדול, ואת זה אפשר לעשות על ידי קיזוז (2 יותר לטור א, 3 יותר לטור ב' וכו')

ויזואלי -
בממוצע יש שאלה אחת בתרשים שנפתרת באופן ויזואלי, ללא חישוב.
זה יכול להיות השוואה של גובה עמודות, הבנה של שיפוע של גרף וכדומה.

קווי מגמה / קווים תוחמים -
בשאלות מסוימות אפשר להיעזר בקווים שמסרטטים על התרשים כדי לתחום באופן ברור את החלק בתרשים שמעניין אותנו (למשל, אם רוצים את כל התלמידים שקיבלו ציון 80 ומעלה אז נעביר קו ישר מהציון 80 ונסתכל רק על הנתונים מהצד הרלוונטי)

מושג חדש -
לפעמים יש שאלות שמגדירים בהן מושג חדש - איזושהי מניפולציה על נתונים מהתרשים (בדרך כלל יחס בין שני נתונים מספריים אך לא תמיד). לפעמים צריך לחשב את זה אך לפעמים הבנה של המשמעות של המושג החדש יכולה לעזור לנו למצוא את התשובה באופן ויזאולי, ללא חישוב.

רביע -
יש שאלות שמכוונות אותנו לרביע מסוים בתוך התרשים, וצריך להבין שמה שהן מבקשות זה שנסתכל על הרביע הימני התחתון או השמאלי העליון וכדומה. למשל, נניח שציר -x זה ציון מבחן פתיחה וציר y זה ציון מבחן אמצע, ושואלים על אלה ששיפרו הכי הרבה, אז אנחנו צריכים ציון פתיחה הכי נמוך וציון אמצע הכי גבוה - זה יהיה ברביע שמאלי עליון.

ספירת קווים במקום ערכים -
בהרבה תרשימים אנחנו צריכים לחשב הפרשים או סכומים של עמודות או נקודות בתרשים. במקום לחשב במספרים אפשר לחשב בשנתות, ורק בסוף להמיר את זה לערכים האמיתיים - החישוב קל יותר (אלא אם כן הערכים הם בקפיצות עגולות של 10)

קיזוז -
קיזוז יכול לעזור לנו לחשב מהר יותר. יכול להיות קיזוז של ערכים, אך גם קיזוז ויזואלי.
קיזוז ויזואלי - אפשר לקזז עמודות בגובה זהה או מרחקים בגובה זהה.

השלמה ל-10 -
כאשר יש חישובים של סכימה שצריך לעשות, חשוב לסכום לפי השלמה ל-10 ולא לפי הסדר.
חישובים כאלה נפוצים בתרשימים בהם יש הרבה פעמים כמה נתונים שצריך לסכום (למשל, סכום של שורה בטבלה)

פתרון בלי לקרוא הסבר מקדים -
כמעט לכל התרשימים מצורפת דוגמה לצורך וידוא הבנה של ההסבר המקדים. (אפשר לומר שתמיד יש דוגמה אבל היו לפני הרבה שנים כמה תרשימים בלי, אז למקרה שיגיע עוד אחד כזה לא כתבתי שתמיד יש דוגמה)
ב-95% מהתרשימים אפשר להבין אותם רק על ידי קריאה של הדוגמה - לא צריך לקרוא את ההסבר המקדים, זה יכול לחסוך זמן. במקרה הנדיר שהדוגמה לא מספיקה אז אפשר להבין מהשאלה שחסר לך נתון מסוים (כי אי אפשר לפתור אותה), ואז הולכים להסבר וקוראים אותו.
זה נשמע קצת מפחיד אבל ככה אני פותר תרשימים כבר שנים, וזה הרבה יותר מהיר.

עברתי עליהן, אין משהו מסוים שהצלחתי לראות - חלק זה חישוב שאמור להיות פשוט, חלק אפשר בחישוב אפשר להיעזר גם ויזואלית קצת. נראה לי בעיקר תשומת לב ולא חוסר הבנה.

בתרשים אין משמעות לשאלות מוכרות או לא, אני לא ממליץ לדלג על שאלות בתרשים, אלא אם לא מצליחים.