מילים מעולם הצומח...

אָנִיץ-סיבים של צמח (לדוגמא: אניצי קש)

אָמִיר- צמרת,הענפים העליונים בעץ

בַּד-ענף גדול ועבה של עץ.

בָּצִיר- 1. קטיף ענבים, העונה שבה קוטפים את הענבים.

        2. הענבים שנקטפו מהבציר.

בַּר- תבואה

בֵּרָא- כָּרַת עצים. (בֵּרוּא-כריתת עצים)

גְדִידָה- קטיף תמרים

דוֹחַן- סוג של תבואה ממשפחת הדגנים.

דְבֵלָה=גְרוֹגֱרֱת- תאנה מיובשת.

דָגָן- כל תבואת השדה (חיטה,שעורה וכו')

דַיִש- דריכה על שיבולי תבואה כדי להפריד בין הגרגרים לקליפה שמכסה אותם (מוץ)

זַג- הקליפה הדקה של הענבים או של פירות אחרים.

זַלְזַל- ענף דק.

זְמוֹרָה- ענף של גפן.

זֶרֶד- ענף דק ורך.

חוֹטֶר- ענף עיקרי היוצא מגזע עץ, מקל.

חָצִיר- שם כולל לעשבים ירוקים למינהם, המשמשים למאכל חיות.

חָרוּל=דַרְדַר- סוגים של קוצים.

יִיחוּר- ענף רך המשמש להרכבה (הכלאה של שני זנים) או לנטיעה.

לַעֲנָה- צמח מר.

מוֹז- בננה

מוֹץ- קליפת גרגירי התבואה, המושלכת לפני טחינתם.

מָסִיק- קטיף זיתים.

מִקְשָה- 1. שדה שבו מגדלים צמחים ממשפחת הדלועים (אביטיחים, קישואים וכו')

          2. דבר שלם, אחדות אחת (עשויה מקשה אחת=עשוי גוש אחד).

נִיר- שדה שנחרש.

נִכֵּש-  עקר עשבים שוטים.

נֵצֶר- ענף רך היוצא מהגזע, זרד, בד. (בהשאלה: צאצא, שמוצאו מ-)

עִידִית- אדמה משובחת. (ההפך מ: זִיבּוּרִית)

עַלְוָוה- הרבה עלים, כלל עלי העץ.

עֳפָאִים- ענפים, בדים.

עֲשָבִים שוֹטִים=עֲשָבִים רָעִים- עשבי בר הצומחים בין צמחי התרבות ומפריעם לצמיחתם. (בהשאלה: כינוי לאנשים מחוסרי תרבות המפריעים לצמיחת החברה התרבותית).

פֹארָה- ענף.

צִיץ- עלי הכותרת בפרח.

צְנִין- קוץ.

קְנוֹקֶנֶת- ענפים מסולסלים האפשרים לצמח להיאחז בקירות, בעצים וכו'.

אַדְמַת שַלְחִין- קרקע חקלאית המושקת בהשקייה מלאכותית.

שָמִיר וָשַיִת- שמות שני קוצים, המייצגים הזנחה ועזובה.

שָרִיג- ענף של צמח, ובייחוד של צמח מטפס.

שֵרַש- עקר מן השורש. (ההיפך מ- הִשְרִיש, הִשְתַרֵש= היכה שורש,התערה)