מחפשת הזדהות :(

לי זה מה שקרה במבחן הראשון באוקטובר, נכון שהציון שקיבלתי הוא 592-אבל בשבילל זה כשלון..
אתמול נגשתי למבחן חוזר, והפלא ופלא לא הייתי לחוץ כלל. ישבתי בשורה הכי הראשונה בצד [ כדי שהמבט שלי לא יהיה מוסח ע"י כל שאר הנבחנים] וההרגשה הייתה הרבה יותר טובה.
מה גם שהרגשתי שלך טוב מאוד !

פורסם במקור ע"י yulia0 למדת שוב? מה השתנה אצלך בקופסה שהצלחת לפתור נורמאלי? תודה על התגובה.

כן, איך שקיבלנו את הציונים בתחילת נובמבר ישר התחלתי ללמוד מילים, ע"י סינון של מילים שאני יודע וכתיבת מילים שאיני יודע על כרטיסיות. לקח לי כחודש ללמוד את המילים.

תוך כדי לימוד המילים הייתי חוזר על חומר שהרגשתי שבמועד הקודם לא הלך לי כ"כ טוב, ותרגלתי קצת מכל נושא.

בחודש האחרון[כל ינואר] עשיתי 10 סימולציות.

זהו זה היה תהליך הלימוד =]

לגבי מה השתנה אצלי? אני לא יכול להגיד.
מה שכן ניסיתי לעשות בכדי לתקן את המצב ה"נפשי" , זה שבימים האחרונים שלפני המבחן, אמרתי לעצמי כל הזמן שאני יודע הכל והכל יהיה בסדר :), וככה גם חברה שלי כל הזמן אמרה. כמו כן, הפעם נבחנתי בכיתה רגילה, כמו כיתת בית ספר לעומת הפעם הקודמת שזה היה אודיטוריום ענק . הרבה יותר נוח ורגוע כשנבחנים בכיתה קטנה[ככה זה לדעתי], אני חושב שגם בחירת המקום [בשורה הראשונה הכי בקצה] עזרה לרוגע הנפשי.

בהצלחה

גם אני עשיתי אתמול תמבחן.. והרגשתי שנלחצתי קצת יותר מדי ..זה קורה כמעט לכולם ותמיד במועד שני יודעים כבר הכל יותר טוב ויש הרבה פחות לחץ, בגלל זה אני יעשה שוב ביולי או אפריל.. מציע גם לך

יוליה,

קשה להבין איך הראש שלנו עובד...
מה שקרה במבחן קרה, וקשה לדעת אם יקרה שוב או לא.
זו עבודה פסיכולוגית רבה, לנסות להרגיע את עצמך. לפחות עכשיו שאת יודעת שזה קרה לך, את יודעת שאת צריכה להתכונן טוב יותר למבחן הבא, לא מבחינת הידע, אלא מבחינת הלחץ. המילה המתאימה יותר היא להכין את עצמך (פסיכולוגית).

יש טכניקות שונות, ואני מודה שגם אני, ברוב המקרים מאמין שכשמישהו לחוץ זה כי הוא לא יודע מספיק טוב, אבל יש גם חריגים.  גם אני, כשאני עושה מבחן, אני נלחץ קצת.  כמובן שזה לא קיצוני, והציון גם בכלל לא משנה לי אז גם זה מוריד לחץ אני מניח, אבל אני עדיין מרגיש הבדל מסתם תרגול.

אם את תלמידה של 700+ אני לא מאמין שתגיע ל-400, גם אם ככה הרגשת.
ובכל זאת, אני מבין שזה כנראה לא יהיה הציון שאת ראויה לו ושקבלת בסימולציות.

הדבר הכי חשוב - אין לך מה להתעצבן על עצמך, או להיות מאוכזבת מעצמך. זה משהו שקורה, ואין לנו שליטה על איך שהמח עובד.  מי שצריך להתאכזב מעצמו זה אחד שלא למד ובגלל זה לא הצליח - זה אומר שאין לו משמעת עצמית והוא יכול היה להשקיע, אבל זלזל.
במקרה שלך - את השקעת והרבה! למדת, עשית סימולציות, ואפילו הגעת לציונים גבוהים שאפילו חלק ממדריכי הפסיכומטרי לא מגיעים אליהם! אל תכעסי על עצמך אפילו לא לרגע.


ולסיום - אם את מתגייסת עכשיו, אז את בעצם לא צריכה את הפסיכומטרי עכשיו.
תעשי אותו כשתשתחררי, אז מה?
גם אני עשיתי את הפסיכומטרי בגיל מאוד מאוחר, אחרי שנה קבע וכמה שנים בחו"ל, וכשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה, חלק מהבנות בשכבה שלי כבר היה להן תואר שני... אז מה?

תלמידה ברמה שלך לא תשכח את החומר גם לא אחרי שנים, ומה שתשכחי תזכירי לעצמך תוך כמה ימים.
ברמה שלך מדובר ביכולת אישית (שלרוב אין) ולא בלזכור חוק כזה או אחר. 
אל תדאגי, את תצליחי בפסיכומטרי בדיוק באותה מידה גם עוד 10 שנים.

עכשיו, לכי לנוח, תרגעי קצת, והמשיכי הלאה.
שימי את הפרק שהזה של הפסיכומטרי מאחורייך כרגע, כי הוא לא משנה לך כרגע. את לא צריכה אותו ללימודים, אלא רק בבעוד כמה שנים טובות.
אז תהפכי את השנים האלה לטובות, ותהני. פשוט שכחי מזה. הציון שתקבלי לא באמת משקף את היכולת שלך, והוא לא אומר עלייך כלום.

תזכרי שאת יודעת מי את ומה היכולות שלך, ולא המבחן קובע את זה.

לנשום עמוק, ולהרגע... :-)

אלעד, לא יכלו לומר לי דברים יותר מרגיעים מאלו עכשיו.

פורסם במקור ע"י אלעד שווייצר (פסיכו) יוליה, קשה להבין איך הראש שלנו עובד... מה שקרה במבחן קרה, וקשה לדעת אם יקרה שוב או לא. זו עבודה פסיכולוגית רבה, לנסות להרגיע את עצמך. לפחות עכשיו שאת יודעת שזה קרה לך, את יודעת שאת צריכה להתכונן טוב יותר למבחן הבא, לא מבחינת הידע, אלא מבחינת הלחץ. המילה המתאימה יותר היא להכין את עצמך (פסיכולוגית). יש טכניקות שונות, ואני מודה שגם אני, ברוב המקרים מאמין שכשמישהו לחוץ זה כי הוא לא יודע מספיק טוב, אבל יש גם חריגים.  גם אני, כשאני עושה מבחן, אני נלחץ קצת.  כמובן שזה לא קיצוני, והציון גם בכלל לא משנה לי אז גם זה מוריד לחץ אני מניח, אבל אני עדיין מרגיש הבדל מסתם תרגול. אם את תלמידה של 700+ אני לא מאמין שתגיע ל-400, גם אם ככה הרגשת. ובכל זאת, אני מבין שזה כנראה לא יהיה הציון שאת ראויה לו ושקבלת בסימולציות. הדבר הכי חשוב - אין לך מה להתעצבן על עצמך, או להיות מאוכזבת מעצמך. זה משהו שקורה, ואין לנו שליטה על איך שהמח עובד.  מי שצריך להתאכזב מעצמו זה אחד שלא למד ובגלל זה לא הצליח - זה אומר שאין לו משמעת עצמית והוא יכול היה להשקיע, אבל זלזל. במקרה שלך - את השקעת והרבה! למדת, עשית סימולציות, ואפילו הגעת לציונים גבוהים שאפילו חלק ממדריכי הפסיכומטרי לא מגיעים אליהם! אל תכעסי על עצמך אפילו לא לרגע. ולסיום - אם את מתגייסת עכשיו, אז את בעצם לא צריכה את הפסיכומטרי עכשיו. תעשי אותו כשתשתחררי, אז מה? גם אני עשיתי את הפסיכומטרי בגיל מאוד מאוחר, אחרי שנה קבע וכמה שנים בחו"ל, וכשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה, חלק מהבנות בשכבה שלי כבר היה להן תואר שני... אז מה?

לאיזה תואר למדת? כי נשמעתה עכשיו קצת פסיכולוג, ואני יודע שלא מעט מדריכי פסיכומטרי ומנהלי פורום פסיכומטרי בפרט מתמחים בכלכלה, אז זה די מעניין מה התחום שלך?







נערך ע"י israel l - 11/פברואר/2010 ב- 02:57

לומדים באוניברסיטה פסיכומטרי?

לא רשמתי שלא למדתי לתואר, רשמתי שאין לי :-)