ולפעמים החגיגה נגמרת..

   אני מסתכלת על גבעות הספרים, החוברות והדפים המודפסים שמקיפות אותי מכל עבר ומרגישה צביטה בלב,
אחרי כל הזמן הזה שהיינו ביחד... מה יעלה בגורלן מחר?! 
כל התרגילים שלא הספקתי לפתור, ההסברים שלא קראתי, המילים והביטויים שידונו מעתה לחשכת נצח בין דפי המילון של אנקורי והסימולציות שלעולם כבר לא ייחקרו... 

כן...:) 
מאחלת לכולם לילה טוב וחלומות שלווים ונטולי אליפסות,
ושמחר בבוקר תקומו עם חיוך (זדוני) על הפנים ותלכו להראות למרכז הארצי מה אתם שווים!

בהצלחה :)
הדס.