ניהול זמנים בפסיכומטרי

אם אין לכם כח לקרוא (למרות שמומלץ גם), אפשר לראות את הסרטונים:

ניהול זמן בפסיכומטרי - חלק א

ניהול זמן בפסיכומטרי - חלק ב

אתם כבר לקראת המבחן הפסיכומטרי, והתחלתם לפתור סימולציות.באמצעות ניהול זמן נכון במהלך הבחינה, תוכלו להוסיף לעצמכם עוד כמה עשרות נקודות.

1) כל השאלות בבחינה הפסיכומטרית שוות אותו מספר נקודות. 

זאת אומרת ששאלות קלות שוות בדיוק אותו דבר כמו שאלות קשות.

2) השאלות בבחינה מופיעות בסדר קושי עולה.

המסקנה המתבקשת היא לפתור את הבחינה לפי הסדר - אין טעם להתחיל משאלות קשות ולבזבז עליהן את הזמן כשאפשר לפתור שאלות קלות. 

ניהול זמן בבחינה דומה לשעשועון שהיה פעם בטלוויזיה - נכנסים ל"מקלחון" מלא בשטרות של כסף, ומאווררים גדולים מעיפים את השטרות באוויר - צריך לאסוף כמה שיותר שטרות, ומה שמצליחים לאסוף לוקחים. במצב כזה, ברור שקודם כל כדאי לי לאסוף את כל השטרות שנמצאים על הרצפה. הרי השטר שעל הרצפה והשטר שמתעופף באוויר שווים אותו דבר, אבל את השטר שעל הרצפה אני אוסף בשנייה ואת זה שבאוויר אני צריך להתאמץ ואולי בכלל לא אצליח לתפוס. 

בדיוק אותו דבר לגבי שאלות בבחינה הפסיכומטרית. קודם כל פתרו את כל השאלות הקלות. אין טעם להתעקש על שאלה קשה ולבזבז עליה זמן כאשר בזמן הזה אתה יכולים לפתור כמה שאלות קלות בלי בעיה. 

לכן, א-ס-ו-ר להתעכב על אף שאלה בבחינה. בכל פעם שאתם מתעכבים על שאלה אתם מבזבזים זמן בו יכולתם לפתור שאלות אחרות. השאלה היא - מתי לדלג על שאלה - אחרי כמה זמן? 

הטעות הנפוצה היא לדלג על שאלה אחרי דקה, כי בפסיכומטרי יש "דקה לשאלה". אז זהו, שלא. בפסיכומטרי אין דקה לשאלה, יש 20 דקות ל-20 שאלות (או 22-23 שאלות באנגלית ובמילולי). זאת אומרת שיש שאלות שאפשר לפתור ב-10 שניות, ויש כאלה שזה בסדר שייקחו לנו יותר מדקה. אם אתם מדלגים על שאלה אחרי דקה, סימן שבזבזתם דקה... אם מחליטים לדלג על שאלה, צריך לעשות את זה אחרי זמן קצר כמה שניתן ולא אחרי דקה. 

איך יודעים מתי לדלג על שאלה? 

זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נראה. חלק גדול מהשאלות הפסיכומטריות הן שאלות "רגילות" שאתם כבר מכירים. אין שום בעיה להסתכל ברפרוף על שאלה ולדעת אם אתם יודעים לפתור אותה או לא. למשל, אם אני רואה ביטוי אלגברי שבמונה ובמכנה יש בו חיבור/חיסור שורשים, ואני יודע שכבר פתרתי עשרות תרגילים כאלה, ברור לי שאני יכול לפתור את השאלה הזו בקלות. לעומת זאת, אם אני רואה שאלה פסיכומטרית שהיא קצת "שונה", קצת מוזרה, לא משהו מוכר שפתרתי כבר עשרות פעמים, אז אני לא יכול להיות בטוח שאני יודע לפתור אותה. יכול להיות שזו בעצם שאלה קלה, שאני אצליח לפתור תוך 20 שניות, אבל מצד שני יכול להיות שזו שאלה קשה שאני אסתבך ואתקע איתה, והיא פשוט תבזבז לי את הזמן. מכיוון שאני לא בטוח שאני יודע לפתור את השאלה בקלות, אני מדלג אליה ואחזור אליה בסוף הפרק. 

בשלב הראשון אני עובר על הפרק ופותר את כל השאלות שאני יודע לפתור בקלות, ורק את השאלות האלה. בשלב השני, אני חוזר ועובר על כל השאלות שדילגתי עליהן ומתחיל לפתור אותן. בצורה כזו, לא יקרה מצב שבו אני תקוע על שאלה מסוימת ומבזבז שם זמן יקר, כשבהמשך יש שאלות קלות שיכולתי לפתור בזמן הזה (כי לפי השיטה הזו כבר פתרתי את כל השאלות הקלות שבהמשך). 

ניהול הזמן הזה עוזר פעמיים - גם מבחינת היכולת לפתור יותר שאלות, וגם מבחינה פסיכולוגית - כאילו יש לי "יותר" זמן לשאלות. למה? נקח מקרה לדוגמה: 

אני עובר על הפרק ופותר 17 שאלות שהיו לי קלות ומהירות. בגלל שאלה השאלות שהיו לי קלות, הן לא באמת לוקחות לי דקה לשאלה, אלא הרבה פחות (בדרך כלל ממוצע של חצי דקה לשאלה). נניח שאת 12השאלות פתרתי ב-6 דקות. המצב כרגע הוא שנשארו לי עוד 8 שאלות, לכאורה קשות יותר (אך לא כולן באמת קשות), ויש לי עוד 14 דקות לפרק - בעצם יש לי כמעט 2 דקות לשאלה! פתאום אני הרבה יותר רגוע (כי יש לי הרבה זמן לכל שאלה), אני יכול להרשות לעצמי לעבור על השאלות ולשים לב לפרטים הקטנים, ואני יודע שאני לא מבזבז את הזמן כי אין שאלות "קלות" אחרות שמסתתרות בהמשך הפרק - את כולן כבר פתרתי בשלב הראשון. 

כמובן שכדי לעשות את זה צריך לתרגל את זה במהלך מבחנים. 

תרגול אחד שאפשר לעשות לפני שעושים את זה בסימולציות הוא התרגול הבא: פותחים ספר פסיכומטרי בנושא מסוים, ועוברים על השאלות - לא פותרים אף שאלה, אלא רק מתרגלים "זיהוי שאלות" - האם אני יודע לפתור את השאלה או לא. בפועל, אתם יכולים לעבור על עשרות שאלות בכמה דקות בודדות, כי כשאתם נתקלים בשאלה מתבנית מוכרת, אתם יודעים שאתם יודעים לפתור אותה, ואתם לא צריכים להתחיל לפתור אותה בפועל. אם תתחילו לפתור אותה - זה סתם תרגול של מתמטיקה ולא פסיכומטרי, כי כבר הבנתם את השאלה. החישוב עצמו לא באמת חשוב. אם הגעתם למשוואה שצריך לבנות, לא צריך לבזבז זמן בלפתור אותה - זה כבר לא משנה. 

טעות נפוצה נוספת שנבחנים עושים - מדלגים באופן אוטומטי על התרשים. 

למה לדלג?השאלות בפרק מופיעות בסדר קושי עולה, וזה כולל גם את התרשים. זאת אומרת שאם התרשים נמצא בתחילת הפרק, סימן שהוא מאוד קל, וסביר להניח שתפתרו אותו גם מהר וגם נכון - אין שום סיבה לדלג עליו. אם התרשים מופיע בסוף הפרק, ממילא אין מה לדלג עליו כי הוא בסוף... אם התרשים מופיע באמצע הפרק - זה תלוי עד כמה אתם חזקים בתרשימים - אם אתם חזקים אז אל תדלגו, התרשים לא קשה מידי וחבל לא לעשות אותו באותו רגע. 

טעות נוספת בפסיכומטרי - אפקט המהמר.

אחרי שבזבזתם כבר זמן מסוים על שאלה, אתם ממשיכים לנסות כדי שהזמן שכבר השקעתם בה לא יתבזבז סתם. הבעיה היא שלא בטוח שתצליחו. אתם צריכים להבין שזמן שהשקעתם בשאלה מסוימת הוא זמן מת - גמור, מבוזבז. זה בכלל לא משנה אם תמשיכו לנסות לפתור אותה או אם תדלגו עליה - הזמן הזה כבר לא יחזור. גם אם תנסו לפתור אותה מהתחלה, ותצליחו לפתור אותה תוך חצי דקה, עדיין הדקה שבזבזתם קודם לכם בוזבזה סתם, כי יכולתם לפתור את השאלה בחצי דקה... כשאתם מנסים לפתור שאלה מסוימת, אל תתייחסו בכלל לזמן שכבר השקעתם בה - אין לו שום משמעות. הדבר היחיד שצריך להנחות אתכם הוא - האם אני יודע לפתור את השאלה הזו או לא, והאם יש שאלות נוספות שעדיין לא הגעתי אליהן? אם יש שאלות שלא הגעתם אליהן - דלגו מיד, אל תמשיכו לנסות לפתור את השאלה. אחרי שתסיימו עם כל השאלות שאתם יודעים לפתור, רק אז אפשר לחזור לשאלות שדילגתם עליהן. 

טוב, זה ניהול זמן בפרק כמותי על רגל אחת. בפרקים מילולי ואנגלית זה הרבה יותר פשוט כי השאלות מסודרות לפי נושאים, ויש זמן מומלץ קבוע פחות או יותר לכל מקטע. (מפורט בקישורים מצד ימין בעמוד הבית - בחינות לדגומה >> זמנים מומלצים).

זמנים לפרק חשיבה כמותית

זמנים לפרק חשיבה מילולית

זמנים לפרק אנגלית בפסיכומטרי

נערך ע"י אלעד שווייצר (פסיכו) - 27/אוקטובר/2015 ב- 02:49