קבלת העתק גליון התשובות / השאלון + חיבור לדוגמה

לא ניתן לקבל את גיליון התשובות וכמובן לא את הערכת החיבור. ניתן רק לערער על הציון אך לא לראות את הבדיקה עצמה.

המרכז הארצי לא ניסה "להקשות על הלמידה לקראת הבחינה", הוא פשוט לא רצה לפרסם את הבחינות כי הוא השתמש באותן שאלות שוב ושוב במבחנים, וברגע שהוא מפרסם את הבחינות עליו לכתוב כל הזמן שאלות נוספות.

אם אני לא טועה, גם את מבחני הבגרות אתה לא מקבל חזרה, אלא רק מקבל את הציון. אם למישהו יש חשש שנגרם לו עוול, הוא יכול לערער על הציון. המרכז הארצי לא עושה דווקא לאף אחד - אם באמת היתה בעיה בציון הם יעלו אותו בשמחה.

גיליונות התשובה נסרקים באופן אוטומטי כך שהסיכוי לטעות הוא מזערי, וקיים רק אם לא סימנת כמו שצריך (ואז אפשר לטעון שהבעיה היא שלך...)

אני חושב שאתה עושה עניין גדול מדבר פעוט - אם הציון שקבלת תואם פחות או יותר את הסימולציות שלך ואת ההרגשה הכללית אז סביר להניח שהוא נכון. אם יש הבדל משמעותי אתה יכול לערער ויבדקו שוב.
אותו פרסום "פעוט" שאתה מדבר עליו רק יגרום נזק כי הוא יכפיל ואפילו ישלש את מחיר הבחינה, כי ברגע שהמבחן נחשף יהיה צורך לכתוב מבחנים חדשים ואי אפשר יהיה להשתמש בשאלות שוב.

אז מנקודת מבטי לפחות, אני מקווה שלא תעשה כלום, ואם כן, אז שלא ייצא מזה כלום :)
הנזק של מבחן פסיכומטרי שעולה 1,500 ש"ח הוא אדיר לשכבות החלשות, וממש לא שווה את מה שאתה רוצה להשיג.

כפי שכתבתי המרכז כבר מחויב היום על פי חוק לפרסם את המבחנים שהיו (ולכן באמת רואים באתר מבחן מכל מועד), כך שהם עדיין צריכים לכתוב שאלות חדשות.

בנוסף מוסד שיש בו פערי שכר גדולים כמו המרכז (מתוך הוצאות שכר של 40 מיליון ש"ח, חמשת הבכירים מקבלים כל אחד יותר מאחוז, ושאר הקצת יותר מ3,500 העובדים האחרים בערך 0.025, פער של בערך 1:40, וזה בלי להזקק לחלוקה לעשירונים שבחלוקה זו יתכן והפערים אפילו יותר גדולים), אני משער שכל תוספת עבודה כמעט ולא תתבטא בהגדלת הוצאות השכר שכן היא תיפול על כתפי הפרולטריון ולא על "החתולים השמנים" שמקבלים את רוב השכר, שספק בעייני אם באמת יגדילו את משכורתיהם של העובדים הפשוטים בעקבות הגדלת עומס העבודה.

לסיכום, אם המרכז "עושק" אותנו (אני חושב שהביטוי עושק כאן הוא די במקומו שכן אין לנו ברירה אלא לשלם למרכז שמהווה מונופול דה פקטו על הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה) ביותר מ50 מליון ש"ח בשנה, אין שום סיבה שלא יעמוד לביקורת ציבורית עניינית. לדוגמה אני באופן אישי לא מבין מדוע "ראש צוות" צריך לקבל שכר יותר גבוה מאשר ח"כ, ומדוע הסמנכ"ל (שלא לדבר על המנכ"ל) של המרכז הארצי צריך לקבל משכורת גבוהה יותר מאשר מנכ"ל של משרד החינוך שאחראי על כלל מערכת החינוך בישראל, או ממשרדי ממשלה גדולים יותר כדוגמת משרד הבטחון. יכול להיות שהדבר בהחלט מוצדק, אבל חשוב שמישהו חיצוני יאשר זאת (ולא שהחתול ישמור על השמנת).

חשוב לי גם לציין, שבניגוד למה שמשתמע כאילו אותם 5 הבכירים מקדישים את "כל מרצם וזמנם" לרשות המרכז, קיימים 14! מוסדות נוספים שבהם בכירים אלו מכהנים בתפקידים בכירים, כך שבממוצע כל בכיר מחלק את זמנו בין שלושה מוסדות שונים וכך מקבל משכורת זו על עבודה בשליש משרה! זאת בניגוד לדוגמה לח"כ או מנכ"ל משרד ממשלתי שחל עליו איסור לעבודה בעבודה נוספת מעבר לעבודתו בשירות המדינה (לעובדי מדינה יש אפשרות לקבל היתר בתנאים מסויימים, אבל בשום אופן לא מעל 25% משרה או 50% שכר), כמובן שעדיין יכול להיות שהם מקדישים את מירב זמנם למרכז ובמוסדות האחרים הם משקיעים זמן מועט יותר, אבל אין לי כח (וזמן) לערוך על כך תחקיר מלא, ובדיוק בשביל לבדוק סוגיות אלו קיימים מוסדות ביקורת בישראל.


נערך ע"י eliyahu52 - 01/אוקטובר/2014 ב- 00:33

הנה החיבור, שמחה גדולה היא לי על הסכמתך לבודקו ולהחוות דעתך עליו, אני חושב שזה החלק היחיד שאני ממש גרוע בו במילולי (במוסדות שלמדתי, כתבו חיבורים בצורה שונה לחלוטין מכפי שמקובל במגזר הכללי. לא שהתירוץ הזה יקדם אותי לציון טוב יותר, אבל זה גורם לי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי) תודה אלעד על העזרה! אין מילים בפי להודות לך.

המטלה: המרכז הארצי לבחינות והערכה, אינו מאפשר קבלת בחינות פתורות, גם לא לשם ערעור על הציון שקיבל הנבחן בם. לאחרונה עולות דרישות מנבחנים לקבל לידיהם את בחינתם הפתורה, בטענה שאינם יכולים לערער כהוגן ללא כך. מנגד, ישנם קולות המתנגדים לכך, בטענה כי הדבר יאלץ את המרכז הארצי לחבר שאלות חדשות מידי מועד, מה שיגרום לייקור הבחינה באופן משמעותי, ויהווה נזק בלתי הפיך לשכבות החלשות.

לדעתכם, האם על המרכז הארצי להשיב את הבחינות הפתורות למעוניינים בכך? נמקו.

החיבור:

"רק 620 ?! אין סיכוי! אני אמור לקבל לפחות 720! או שיש טעות בהקלדה, או שהבודקים פשוט לא יודעים כלום..." תגובות כגון התגובה לעיל, נשמעות לעיתים תדירות מפי תלמידים בעת קבלת תוצאות הבחינה הפסיכומטרית. תלמידים רבים בטוחים כי נעשה להם עוול על ידי "המרכז הארצי לבחינות והערכה" (מאל"ו), ודורשים את שאלוניהם הבדוקים, לצורך ערעור. האם מדובר בדרישה טרחנית המועלת על ידי תלמידים שאינם מודעים להישגיהם הדלים, או שמא מדובר בדרישה לגיטמית? לדעתי, יש לבחון שאלה זו בהקשר הכללי של פיקוח ציבורי על פעילותו של מאל"ו, וכדלהלן.

מאל"ו, ללא קשר להגדרתו המשפטית, הוא מוסד שהחלטותיו משפיעות באופן מהותי על הציבור בישראל, ועל כן לענ"ד חשוב שיהיה עליו פיקוח ציבורי. כיום מאל"ו משמש דה פקטו, כ"שומר הסף" של המוסדות להשכלה גבוהה, והחלטותיו משפיעות על יכולתם של ישראלים לרכוש השכלה גבוהה, מה שמשפיע, מעבר להשפעה הברורה על יכולתם להשיג חכמה ודעת, גם על יכולתם לרכוש כישורי תעסוקה והשתכרות משופרים. זאת ועוד, היות ומאל"ו מהווה בעצם מוסד יחיד ללא מתחרים משמעותיים, יכול הוא, ברמת העיקרון, לנהוג בנבחנים בשרירותיות וברוע, ללא חשש מ"הפסד לקוחות" או מירידת הכנסות, שכן נטישת הנבחנים את המוסד אינה אפשרית. לאור כל זאת, מחזיק מאל"ו בידו כח רב מאוד, ללא חסמים משמעותיים מלעשות בו שימוש ככל שיעלה על רוחו, ועל כן חשוב להגן על הציבור משימוש לרעה בכח זה, על ידי החלת פיקוח ציבורי על פעולות המוסד.

גם ללא החשש של ניצול כוחו של מאל"ו לרעה, לדעתי ראוי להטיל עליו חובה לפעול בשקיפות ופיקוח ציבורי, וזאת ע"מ להסיר מראית עין, של שחיתות וחוסר ניקיון כפיים של מנהליו. מנתונים פומביים לגבי פעילותו הכספית של מאל"ו, עולה תמונה שנראית במבט ראשון ל"אזרח הקטן" כמצביעה על חשש אפשרי לשחיתות. לדוגמה: פערי שכר גדולים, כאשר חמשת העובדים הבכירים משתכרים שכר השווה לפי 40 (!) מהשכר הממוצע של העובדים האחרים. בכירים במאל"ו משתכרים שכר העולה על המקובל במגזר הציבורי. כך לדוגמה: סמנכ"ל מאל"ו, משתכר שכר הגבוה משכרו של מנכ"ל משרד החינוך, האחראי על כלל מערכת החינוך בישראל, כאשר הראשון משמש לצד תפקידו כסמנכ"ל גם בתפקידים בכירים במוסדות אחרים, לעומת האחרון שעוסק במשרתו בלבד. נתונים אלו עלולים להעלות חשש בלב האזרחים כי מאל"ו משתמש בכוחו הרב לרעה, על מנת לחלק רבבות שקלים לבכיריו, אשר מקורם כמובן מכיסו של הציבור הישראלי. לדעתי ישנה חשיבות רבה לשמירה על כבודו של מאל"ו, שכן באם תידבק בו, חו"ש, תדמית של שחיתות, גם אם אינה נכונה, יוטל ממילא דופי בכלל האקדמיה עקב כך שמאל"ו פועל בשליחותם.

מעבר לשקיפות, המתבקשת עקב הפיקוח הציבורי, ישנו טעם נוסף לדעתי, לאפשר לנבחן המעוניין בכך לקבל את תוצאות מבחנו. תוצאת המבחן הפסיכומטרי אינה "תוצאת מבחן" גרידא, היא מהווה למעשה "פסק דין" השופט את התלמיד לשבט או לחסד, האם זכאי הוא להשכלה גבוהה (או לכל הפחות להשכלה שחפץ בה), אם לא. בשל כך, לדעתי, בדומה להליך שיפוטי, חובה לאפשר לתלמיד לערער על "גזר דינו", וממילא נובע מכך שיש לאפשר לו לקבל את מלא החומר הנוגע ל"משפטו", על מנת שיוכל לערער עליו כראוי. תועלת נוספת שמתקבלת ממילא מפעולה זו, שהצדק ב"משפט" גם נראה לציבור ולא רק נעשה בחדרי חדרים.

חששות המתנגדים להחזרת הבחינות הבדוקות, בטענה כי הדבר יגרום לייקור הבחינה וממילא לפגיעה בשכבות החלשות, הגם שהם חששות ראויים, לדעתי אין להם בסיס. מעבר לעובדה כי ניתן לגבות אגרה על בקשות כגון אלו (שבדומה לכל הליך שיפוטי, תוחזר במקרה ויתברר כי הצדק עם המערער), שיכסו לפחות את חלקו הגדול של עלות המהלך. עיקר עלויות השכר של מאל"ו הם לבכיריו ולמשגיחי בחינות, שעומס עבודתם לא צפוי להשתנות עקב השינוי המוצע. שכרם של מחברי הבחינות, שנטל עבודתם אכן עשוי לגדול בעקבות השינוי המוצע, בטל בשישים לעומת כלל הוצאות השכר של מאל"ו, כך שלדעתי, עלויות מאל"ו לא יגדלו באופן משמעותי, אם בכלל. הפעלת פיקוח ציבורי נאות, תבלום כל ניסיון של מאל"ו לייקר את מחיר הבחינה ללא הצדקה כלכלית אמיתית, כך שאין גם חשש מייקור הבחינה במסווה של "הגדלת הוצאות" עקב השינוי.

לסיכום, בין אם חוששים מפני כוחו של מאל"ו, ובין אם רוצים לשמור על שמו הטוב, אין מנוס, מלהטיל פיקוח ציבורי וחובת שקיפות מלאה על ארגון זה. על מנת להימנע מחששות המתנגדים, ניתן לקבוע כי יתאפשר לקבל את הבחינה הפתורה רק במשרדי מאל"ו ותחת השגחת עובדיו. אמנם פרוצדורה זו תייקר את הערעור, אך כך, יוכל מחד גיסא כל אחד להיווכח כי בצדק "נידון", ומאידך גיסא לא יעלה הצורך לחבר שאלות חדשות בכל מועד כטענת המתנגדים.


נערך ע"י eliyahu52 - 02/אוקטובר/2014 ב- 22:23

ומשהו לתרגול החשיבה הביקורתית שלך (גם אחרים יכולים "לשחק" איתנו) -


הטענה -
"עיון בדוחות הכספיים העדכניים מגלה כי הוצאות השכר, שבתחילת העשור הסתכמו בסכומים הנעים בין 19 מיליון ל-21 מיליון שקלים, טיפסו בשנת 2009 לכ-32 מיליון שקלים, עלייה של כ-50% ושל כ-80% מסך ההכנסות מדמי הבחינות. ב-2008, בשל הוצאות חד-פעמיות, הן היו גבוהות יותר והסתכמו בכ-34 מיליון שקלים - קרוב ל-90% מסך ההכנסות. במקביל, הלך מחיר הבחינה ועלה. מ-2007, למשל, חלה התייקרות של כ-22%, מ-380 שקלים ל-465 שקלים - יותר //מעליית המדד." (איתי רום, גלובס, 17/7/2010)

מהמרכז נמסר בתגובה: "ב-1984 עמד מחיר הבחינה על 17.5 שקל, שווה ערך ל-404 שקל היום. ההתייקרת מאז עומדת על כ-%15 במונחים ריאליים". מאז, אומרים שם, חלו שינויים שהשפיעו על המחיר: כיום הנבחנים מדווחים על ציוניהם בדואר ובאינטרנט, נוספו מועדי בחינות לזכאים לתנאים מיוחדים, המרכז חויב בארנונה שלא נדרשה בעבר, פותחו נוסחי מבחן ממוחשבים לדיסלקטים ועוד. במרכז מסבירים גם כי הגידול בשכר נובע מהקמת מערכי בחינות חדשים בעשור החולף (עבור מוסדות רפואה, מכינות ועוד) וגידול במספר הנבחנים שהצריך גידול בכוח האדם. בהתחשב בגידול זה ובעלייה במדד, אומרים שם, חלה "עלייה מזערית של 2.4% בשכר הריאלי בתשע שנים".


מה שהמרכז הארצי אומר, במילים פשוטות, הוא שהמחיר בשנת 84 היה 17.5 שקל, וזה שווה ערך ל-404 שקלים כיום (כשמשקללים את עליית המדד וכו').
זאת אומרת שהמחיר כיום* - 465 שקל - הוא סביר לחלוטין ומשקף עליה מאוד קטנה.

*מדובר על שנת 2010, כיום אנו יודעים שהמחיר זינק עוד הרבה יותר


ועכשיו לתרגיל -
מה הבעייתיות המרכזית בטענה של המרכז הארצי לגבי התייקרות הבחינה לאורך השנים?

אני חושב שמיותר לתת ציון לחיבור כזה. למרות שהשקעת בו הוא לא מתקרב בציון לחיבורים האחרים שלך ולא לחיבור שבשאיפה תכתוב בבחינה עצמה.

החיבור שווה ערך לכ-60 נקודות בבחינה.

לגבי התרגיל - בלי דוחות נוספים, פשוט בהיגיון וחשיבה ביקורתית - איפה ה"קאץ'" בתגובה של מאל"ו?
למה הטענה שהעליה במחיר הבחינה, כשמחשיבים את העליה במדד, היא מזערית אינה נכונה?
ולא משנה לאן הכסף הולך. לא משנה אם הם הגדילו משכורות או החליטו לעשות על האש לעובדים. לא שאלתי מה הם עשו עם הכסף, שאלתי איפה הם מתחמנים בטענה שלהם, שלכאורה נשמעת מאוד מאוד הגיונית.

המרכז הארצי טוען שמחיר הבחינה כמעט שלא התייקר, והוא צודק, אבל זה לא הפרמטר שצריך לבחון...

מה שמשנה זה ההכנסות של המרכז, ולא מחיר הבחינה.

מבחינת פעילות המרכז, רוב השכר אינו תלוי במספר הנבחנים - בין אם יש 5,000 נבחנים בשנה ובין אם 50,000, עדיין צריך לכתוב את אותה כמות שאלות למבחנים.

זאת אומרת שאם בשנת 1984, הם הסתדרו עם מחיר בחינה שבמונחים של היום הוא כ-400 ש"ח, והיו אז נניח 40,000 נבחנים בשנה (לא יודע כמה היו בדיוק ואין לי כח לחפור ולבדוק), אז ההכנסה היתה 16 מיליון.
זאת אומרת ש-16 מיליון בשנה מספיקים כדי לפתח את הבחינה הפסיכומטרית (ובינינו גם הרבה פחות אבל נניח את זה בצד כרגע).

אם כך, אז גם בשנת 2010 צריכים 16 מיליון להספיק כדי לפתח את הבחינה, שכן מדובר באותה כמות שאלות ואותה כמות של נוסחי מבחן בשנה, ועל זה צריך להוסיף עוד קצת בגלל שיש יותר נבחנים ולכן צריך להוסיף משגיחים. 5-10 ימים בשנה, משגיחים של 30 שקל לשעה למשך חצי יום עבודה... חליק...

באופן עקרוני, ככל שיש יותר נבחנים מחיר הבחינה צריך לרדת.
בשנת 2010 היו כ-72,000 נבחנים, ולכן מחיר הבחינה היה צריך להיות באזור 250. לא להישאר על 400, וודאי לא לעלות ל-465.

פה קבור הכלב - כאן מסתתרים מיליוני שקלים שהם מקמבנים לעצמם במשכורות ומחקרים שהם ממציאים מתחת לשטיח בסכומי עתק.

אט לאט...
חוק שמחייב אותם לפרסם את הבחינה כבר עבר (והרבה תודה לעו"ד ערן שטיין, המנכ"ל לשעבר של הייקיו ולאחר מכן הבעלים של סמארט, שהוא האבא של החוק הזה והשקיע המון כדי להעביר אותו).

בחינה פסיכומטרית באילת עד השנה היתה נהוגה רק במועד אפריל. עכשיו יש מועד נוסף באילת - באוקטובר, שנח במיוחד לתיכוניסטים שלא יכולים להגיע כלל להיבחן במרכז. (ותודה לליאור כהן, המנכ"ל והבעלים של ליאור כהן פסיכומטרי שדחף את הקמפיין הזה).

בחינת אמי"ר מעולם לא היתה באילת. החל מהשנה הקרובה תהיה. (וגם כאן - תודה לליאור על היוזמה והדחיפה)

בקיצור, זה אמנם לוקח קצת זמן, ודורש אנשים שיזיזו דברים, אבל מידי פעם מגיעים אנשים כאלה ומצליחים לשנות.
אנחנו גם עשינו את המהפכה הקטנה שלנו שהשפיעה המון על השוק, וממשיכים לפעול מאחורי הקלעים לגבי הרבה דברים נוספים שכמעט אף אחד לא מודע אליהם, ומשנים לאט לאט את השוק :)