אנלוגיה

עוד לא התחלתי ללמוד לבחינה אז אולי אני טועה ויש לקחת את הדברים שלי בערבון מוגבל. עם זאת, נראה לי שזה דווקא נכון:)

ראשית, נעמיד בפנינו מספר הגדרות מילוניות:
* מסיים: גומר, משלים.
* משעבד: מֵטיל עַבדוּת; עושה לעֶבד; מחזיק מישהו או משהו בתנאי עבדות.
* עֶבֶד: מי שמשוּעבּד למישהו; אדם שהוא רכושו של אדם אחר.

שנית, נעמיד משפט יחס: לסיים משהו זה לגרום לו להיות נגמר (משהו שגמרו אותו, שהשלימו אותו, שסיימו אותו).
למשל: סיימתי את הסרט - ובהתאם הסרט נגמר.

לפיכך, מתאים יחס המילים: לשעבד-עֶבֶד, כי: לשעבד משהו זה לגרום לו להיות עֶבֶד.
למשל: שיעבדתי את משה - ובהתאם משה עֶבֶד.

בהצלחה!

נערך ע"י Eylon - 20/יולי/2012 ב- 14:26

במצבים כאלה שקשה לחבר משפטים, אני ממליץ לחבר משפט "רגיל" ולהפעיל את דני:

אמרתי לדני לסיים את החומוס, ועכשיו החומוס נגמר.

אמרתי לדני לשעבד את יוסי, ועכשיו יוסי עבד.

פורסם במקור ע"י אלעד שווייצר (פסיכו) הסבר נכון, למעט הדוגמה עם הסרט.

הדוגמה עם הסרט אכן לא מדויקת בהקשר המתבקש (כשהכוונה היא לצפייה בסרט וסיום הצפייה), אבל כן נכונה כאשר הסרט הוא פרוייקט כלשהו שאני עובד עליו ומסיים אותו. העיקר שהכוונה עברה:)

שוב, יש לקחת את הדברים שלי בעירבון מוגבל:
* משהו חרישי זה משהו שקשה לשמוע אותו
1. משהו רעיל זה משהו שאסור/מסוכן לאכול אותו - לא מתאים
2. משהו מגושם זה משהו שקשה לו לנוע - לא מתאים (התנועה כאן היא פעילה, ולא סבילה כמו במשפט היחס)
3. מישהו פיקח זה מישהו שקשה לרמות אותו - מתאים
4. משהו צפוי זה משהו שאינו מפתיע - לא מתאים

הערה: במשפט היחס השתמשנו במילה "משהו" ובתשובה השתמשנו ב"מישהו". זו אינה טעות, מפני שמישהו הוא בעצם גם משהו.
אפשר לנסח זאת גם כך: אם X חרישי אז קשה לשמוע אותו (ובהתאם: אם X פיקח אז קשה לרמות אותו)

בהצלחה!


לגבי השלמת משפטים - לא ירד.

לעניות דעתי התשובה היא 1, כי מי שעורם אבנים הוא לאו דווקא זה שאסף אותם מהקרקע; ייתכן שכל האבנים היו לידו והוא רק יצר מהם ערמה. בהצלחה :)

מאיפה השאלה עם הקושש?
שתי התשובות יכולות להיות - גם 1 וגם 2.


אחיז זה משהו שאפשר לאחוז בו
סביל זה משהו שאפשר לסבול אותו

פורסם במקור ע"י אלעד שווייצר (פסיכו) מאיפה השאלה עם הקושש? שתי התשובות יכולות להיות - גם 1 וגם 2. אחיז זה משהו שאפשר לאחוז בו סביל זה משהו שאפשר לסבול אותו

אשמח לשמוע מדוע פסלת את ההסבר שלי לגבי קושש-ענפים. לערום זה לאו דווקא ללקט את האבנים, אלא ליצור מהם ערמה. בנוסף, לערום היא לאו דווקא פעולה הקשורה לאבנים (אפשר גם לערום קופסאות), לעומת רדייה שיש לה קשר מובהק להוצאה של דבש מכוורת.
תקן אותי אם אני טועה.

פורסם במקור ע"י mayanz השאלה של המקושש-מאצלכם והתשובה היא 1,למרות שגם אני לא הבנתי למה דווקא אחת ולא 2... ולגבי האנלוגיה השניה: "אחיז זה משהו שאפשר לאחוז בו " "סביל זה משהו שאפשר לסבול אותו " זה מה שאני חשבתי,אבל זו לא התשובה אלא "דליק-להדליק"ואין לי מושג למה זה צריך להיות כך...

אחיז זה משהו שניתן לאחוז בו, אבל אפשר גם לא לאחוז.
בהתאם: דליק זה משהו שניתן להדליק, אבל אפשר גם לא להדליק.

כשאומרים על משהו שהוא סביל, בהכרח סובלים אותו (אי אפשר לא לסבול, כי אם כך הוא לא סביל).
עם זאת, מסכים שהשאלה אינה בהירה ולוקה באי אלו חוסרים (למשל, אדם עצבני-קבוע שאינו סובלני יכול לא לסבול גם דברים שהם סבילים).

נערך ע"י Eylon - 22/יולי/2012 ב- 16:11

OK
רק שאלה קטנה,למה היה מותר לנו להחליף את "בו" ב"אותו" ??
הרי הגדרנו את המשפט מגדיר יחס כ"אחיז הוא מה שניתן לאחוז בו"
ופה אמרנו
דליק-הוא מה שניתן להדליק אותו
סביל:הוא מה שניתן לסבול אותו
אשמח להסבר...

אנלוגיה הבאה:
גידם-יד
1שכול-בן
2גמלוני-גובה
3אתאיסט-אמונה
4מתון קיצוני
המשפט מגדיר יחס :גידם הוא חסר יד
כאן חשבתי שהתשובה היא 3,כי "אתאיסט-הוא חסר אמונה"
ושכול הוא לאו דווקא איבד בן,יכול להיות שאיבד בת,אישה,אח וכו'..אבלל ..זה לא נכון !!