שאלות מחקרים

זה פשוט שם שונה שמכונים נותנים לאותן שאלות.
מדובר בסוגים של שאלות היגיון - בחלק מהמכונים מפרקים את זה ל-מחקרים/משלים... בחלק לשיבוצים/שקרנים/כללים...

בקיצור - בהגדרה שלי יש פשוט שאלות היגיון. את היגיון צורני אפשר להפריד, אל כל השאר הם פשוט תחת הכותרת "היגיון".
בספרים זה מחולק להיגיון יומיומי וחידות ושיבוצים - שההבדל ביניהם זה בעיקר - האם צריך לכתוב משהו כדי לפתור את השאלה או שזה פשוט עניין של הבנת הנקרא.

שאלות מחקרים נכנסות בתוך שאלות היגיון יומיומי.
צריך להבין שיש אינסוף סוגים של שאלות, וזה שמכון X החליט לקחת סוג מסוים ולהפוך אותו ל"סוג" של שאלה, לא באמת הופך את השאלה הזו ל"סוג" במבחן.

מה הכוונה?
שאלה שמופיעה פעם בכמה מועדים או אפילו פעם בכמה שנים - להפוך אותה ל"סוג" זה קצת מוגזם בעיני. זו נטייה של הרבה מכונים - לקחת שאלה ולהפוך אותה ל"תבנית" או ל"סוג" כדי שיראה כאילו יש מה ללמד בקורס, כשבפועל פשוט מדובר בשאלת היגיון - תבין תפתור, לא תבין לא תפתור...

בדיוק. מחקר זה כמו חיזוק והחלשה, שזה חלק מהיגיון יומיומי - שאלות הבנה.
יש אינסוף שאלות הבנה כאלה בהיגיון - הנחה מובלעת, מה המשתמע, משפט מפוזר, אלא אם כן, שיפוץ משפט, מבנה לוגי דומה... וכו'