זה התחיל מסתם מענה לכמה שאלות בפורום, והפך למדריך יותר מקיף, אז החלטי להניח את זה כאן, כדי שכולם יוכלו להיעזר בו.
אני אתחיל מהשורה התחתונה - ניהול זמן נכון יכול להשיג לכם ***עוד כמה דקות*** בפרק, וזה המון!
יש כאן פירוט לגבי כל סוג שאלות, אבל חשוב לי שתגיעו לסוף להמלצה הכי חשובה בכל הפוסט הזה - מתי בודקים את כל התשובות ומתי אפשר לסמן ישר.
אני ממליץ לקרוא לפי הסדר כי הנקודות כאן בכל נושא ונושא חשובות, אל תקפצו ישר לסוף :)
אנלוגיות - צריכות לקחת עד 2:00 (כולל סימון התשובה).
כל ההמלצה הדיפולטיבית הזו של 30 שניות לאנלוגיה היא סתם משהו כללי, אבל אין שום סיבה להגיע ל-30 שניות אם אני יודע את התשובה, ואני אמור לדעת בבטחון לפחות 4 תשובות מתוך ה-6, וכל אחת כזו צריכה לקחת עד 15 שניות (רק כדי לקרוא ולסמן, אין כאן חשיבה).
ברגע שיש אנלוגיה שמתלבטים, אסור להתעכב עליה (כמו גם על כל שאלה אחרת) - מסמנים מה שהכי נראה באותו רגע, ומסמנים את האנלוגיה כדי לחזור אליה בסוף.
הבעיה העיקרית שמבזבזת זמן באנלוגיות היא שמתעכבים על אנלוגיה אחת או שתיים יותר מדקה (לכל אחת), וזה משבש את הזמנים של כל המקטע. אם יש אנלוגיה שאתם לא בטוחים - דלגו הלאה ותשאירו אותה לסוף הפרק (או להמשך המבחן).
הבנה והסקה - אין שום סיבה לדלג באופן אוטומטי על כל המקטע.
יש שאלות שהן כמעט תמיד מהירות - משל-נמשל, מחזק-מחליש, כללים (אם היא קצרה), הבנת משפט (לא הבנת רעיון מפסקה, אלא הבנת משפט - משחק עם מילות קישור, פיסוק, ו"ו החיבור וכו'). את השאלות האלה אני ממליץ לפתור מיד כשמגיעים אליהן ולא לדלג - הממוצע צריך להיות כ-40 שניות, אולי קצת יותר, אבל וודאי פחות מדקה.
בנוסף, גם שאלות הבנת פסקה תלויות במיקומן - אם הן בהתחלה/אמצע, אין סיבה לדלג עליהן - הן קלות/בינוניות, ולא צריכה להיות בעיה לפתור אותן בקלות יחסית. על שתי השאלות אחרונות במקטע הייתי ממליץ לדלג כמעט תמיד, אפילו בלי לקרוא אותן. הן בדרך כלל חופרות, ועדיף לחזור אליהן בסוף.
שאלות הבנת פסקה -
בערך חצי מהשאלות מסוג זה הן שאלות שדרך הפתרון שלהן זהה לפתרון שאלות ניסוח מחדש באנגלית (דרך אגב, היו אפילו שאלות ניסוח מחדש באנגלית שהמרכז פשוט תרגם לעברית ושם בשאלות אלה). אם תעבדו בשיטה של פסילת תשובות של ניסוח מחדש (בעיקר על פי מידע נוסף), תראו שמאוד קל לפסול תשובות בשאלות האלה והן הופכות להרבה יותר קלות ממה שהיה נדמה.
הבנת הנקרא -
יש 4 שיטות עיקריות:
1. קריאת הקטע ואז מענה על השאלות
2. קריאת שאלה-קטע
3. קריאת כל השאלות, קריאת כל הקטע, ותוך כדי כשמגיעים לתשובה שזוכרים - לענות עליה.
4. קריאת פסקה ראשונה, שורה ראשונה מכל פסקה, ואז להמשיך עם שיטה 2 - שאלה-קטע
איך יודעים איזו שיטה מתאימה לי?
כל אחד צריך לבחור את מה שמתאים לו, אבל לא לפי תחושה אלא לפי בדיקה מדוקדקת של ממוצעי זמנים. תעשו 10 פרקים בכל אחת מהשיטות כדי שהממוצע יהיה תקף (שלא תיפלו במקרה על שני קטעים קלים בשיטה אחת ושניים קשים בשיטה אחרת וזה ישבש את הניסוי. אפשר לכתוב על זה שאלת מחזק-מחליש...).
כמו שכתבתי, אצלי הממוצע הוא כזה - 3:10 בשיטה 2, 3:40 בשיטה 1 ו-3:50 בשיטה 3. אצל רובכם זה צריך להיות בין 4:00 ל-6:00 דקות. זה לא אומר שכולכם יכולים להספיק ב-4:00, אבל גם לא שלכולכם זה צריך לקחת 6:00, חלקכם יכולים הרבה יותר מהר. אין שום סיבה שזה ייקח יותר זמן. בחלק הזה אין לי כמעט יתרון יחסי עליכם כמו שיש לי למשל בחלק הכמותי, שאני מכיר בעל פה את כל סוגי השאלות ויודע מהשורה הראשונה מיד מה לעשות. כאן זה פשוט לקרוא קטע ולענות על השאלות, ואם אני עושה את זה ב-3-4 דקות אז גם אתם יכולים, וגם אם אתם צריכים קצת יותר זמן אז קחו 4-6 דקות, אבל לא צריך יותר מזה. כל מה שצריך זה בעיקר בטחון עצמי.
דרך אגב, דווקא בגלל שהזמנים אצלי קצרים וההבדל לא גדול, אני פותר בשיטה 1 כי אמנם זה חצי דקה יותר, אבל אין לי בעיה של זמן וזה מאפשר לי להיות בטוח יותר בכל שאלה (על רוב השאלות אני עונה בפחות מ-10 שניות כי אני לא צריך לחזור לטקסט, ואם יש שאלה או שתיים שצריך - אז חוזרים לקרוא, אז מה?).
שיטה 1 -
זמן קריאת הקטע משתנה בהתאם לאורך ולנושא. אצלי הממוצע הוא 3:10, ואין שום סיבה שהממוצע אצל כל אחד שיודע לקרוא שהממוצע יהיה רחוק מזה. לא צריך לקרוא שוב ושוב פסקאות שלא הבנתם, כי ממילא אתם עוד תחזרו לזה כשתגיעו לשאלות, ויכול להיות שמה שאתם מבזבזים עליו זמן קריאה בכלל לא יופיע בשאלות.
לאחר שקראים את הקטע, הביטחון במענה על השאלות הוא הרבה יותר גדול, ואפשר לענות על רובן בדרך כלל בלי לחזור לקטע. לפעמים יש שאלות של "המילה 'הם' בשורה 23..." אז אין ברירה, או שאלות שלא זוכרים מספיק כי זה מורכב, ואז חוזרים לשורה הרלוונטית בקטע. זה עדיין נכנס בממוצע הזמנים הכללי שבדקתם.
ממוצע הזמן שלי לשאלה בשיטה הזו הוא 15 שניות, כאשר יש שאלות של 5-10 שניות כשאני לא צריך לחזור לקטע.
שיטה 2 -
היתרון בשיטה זו היא פחות העניין שלא צריך לקרוא קטעים לא רלוונטיים, כי בפועל אתם קוראים כמעט את כל הטקסט כדי לענות על השאלות, אלא העובדה שללא צריך לקרוא אותם פעמיים, כמו במקרה של שיטה 1 בשאלות בהן יש צורך לחזור לטקסט (וא יוצא שקוראים חלקים ממנו פעמיים).
לחלק זה מהיר יותר ולחלק פחות, בגלל זה מאוד חשוב לעשות ממוצעי זמנים ולבדוק מה מתאים לכם.
שיטה 3 -
היא הכי גוזלת זמן אבל הכי "בטוחה", ונועדה בעיקר למי שיש לו זיכרון טוב ומסוגל להתמודד עם הרבה פרטים (לזכור את השאלות תוך כדי קריאת הטקסט.
שיטה 4 -
כמו שיטה 2, רק נותנת מושג כללי על מה הקטע לפני שמתחילים לפתור. לי באופן אישי היא מיותרת כי אני מקבל מושג על הקטע תוך כדי השאלות, והמידע המוקדם מקריאת פסקה ראשונה ושורה ראשונה בכל פסקה לא עוזר.
זה יכול לעזור אם תהיה שאלה כללית בשיטה 2 שלא יודעים לענות עליה, אבל זה קורה לעיתים נדירות, וגם אז - פשוט אפשר להשלים ולקרוא את מה שחסר לכם.
בשורה התחתונה - הכי חשוב זה לעשות ממוצעי זמנים ולמצוא את השיטה שנוחה לכם.
נקודה ***ממש חשובה*** - מתי בודקים תשובות?
ההמלצה הזו רלוונטית לכל הפרק המילולי, לא רק לקטע קריאה.
אם אתם מגיעים לתשובה שאתם בטוחים שהיא נכונה, אין שום סיבה לבדוק את שאר התשובות, זה סתם גוזל זמן. החריג היחיד זה כאשר שאר התשובות הן מילה אחת או שתיים, ואז זה לא גוזל יותר מכמה שניות (וזה נכון לכל השאלות בבחינה - המקום היחיד בו בודקי את שאר התשובות גם אם לא בטוחים שצודקים זה באנלוגיות)
מתי כן בודקים את שאר התשובות?
כאשר אתם חושבים שהתשובה נכונה, אבל אתם בספק, אפילו אם הוא קל. עדיף להמשיך ולפסול את התשובות האחרות.
בכל מצב אחר בו אתם בטוחים - סמנו ורוצו הלאה - בצורה הזו אתם יכולים במצטבר לחסוך ***כמה דקות*** במהלך הפרק, וזה ה-מ-ו-ן זמן, וזמן יקר.
וכרגיל, ההנחיה הכי חשובה לכל בדיקות הזמנים -
לצורך הבדיקות האלה לעשות ***רק*** מבחנים של המרכז הארצי ולא של אף מכון אחר, גם לא שלנו.
אפשר לעשות סימולציות של מכונים בשביל תרגול, אבל ההמלצה שלי היא ***לא בזמנים*** כי הן בנויות לא מספיק טוב, והסקת מסקנות מניהול הזמן בסימולציות כאלה יכולה להיות הרת אסון - אתם תלמדו לנהל את הזמן שלכם בצורה לא נכונה שתפגע בכם במבחן.
אני לא אחפור על זה כאן, אולי בהזדמנות בפוסט אחר, אבל לצערי חומר הלימוד של רוב המכונים פשוט לא מדויק ולא תואם את הבחינה בהרבה מישורים - רמת שאלות, סוגי שאלות, שיטות לא רלוונטיות, סדר קושי לא נכון וכו'. על קצה המזלג, הסיבה היא שמי שכתב אותו זה מדריכים-סטודנטים שמלמדים פסיכומטרי במשרה חלקית שנה-שנתיים-שלוש, אינם מקצועיים מספיק ולא מכירים את המבחן לעומק. הנטייה של רובם היא לאתגר ולכתוב שאלות קשות מידי, גם כי להם זה נראה קל וגם כדי "להוכיח" לתלמידים החזקים שהם לא יכולים לפתור בלי להשתמש בשיטות של המכון. זה מוביל לכך שבחומר יש המון שאלות קשות מידי שאין ולא היו אף פעם במבחן, ואז הם גם ממציאים להן שיטות, שכאמור לא רלוונטית כי אין שאלות כאלה בכלל...
אז כל עוד עושים את זה בתרגול בספר זה חצי נסלח, אבל בסימולציות זה ממש יכול לפגוע בניהול הזמן שלכם וכפועל יוצא בציון שלכם.
זהו בינתיים,
בהצלחה!
אלעד
נערך ע"י אלעד שווייצר (פסיכו) - 22/אוקטובר/2018 ב- 00:05
|