מילים מעולם הצומח...
אָנִיץ-סיבים של צמח (לדוגמא: אניצי קש)
אָמִיר- צמרת,הענפים העליונים בעץ
בַּד-ענף גדול ועבה של עץ.
בָּצִיר- 1. קטיף ענבים, העונה שבה קוטפים את הענבים.
2. הענבים שנקטפו מהבציר.
בַּר- תבואה
בֵּרָא- כָּרַת עצים. (בֵּרוּא-כריתת עצים)
גְדִידָה- קטיף תמרים
דוֹחַן- סוג של תבואה ממשפחת הדגנים.
דְבֵלָה=גְרוֹגֱרֱת- תאנה מיובשת.
דָגָן- כל תבואת השדה (חיטה,שעורה וכו')
דַיִש- דריכה על שיבולי תבואה כדי להפריד בין הגרגרים לקליפה שמכסה אותם (מוץ)
זַג- הקליפה הדקה של הענבים או של פירות אחרים.
זַלְזַל- ענף דק.
זְמוֹרָה- ענף של גפן.
זֶרֶד- ענף דק ורך.
חוֹטֶר- ענף עיקרי היוצא מגזע עץ, מקל.
חָצִיר- שם כולל לעשבים ירוקים למינהם, המשמשים למאכל חיות.
חָרוּל=דַרְדַר- סוגים של קוצים.
יִיחוּר- ענף רך המשמש להרכבה (הכלאה של שני זנים) או לנטיעה.
לַעֲנָה- צמח מר.
מוֹז- בננה
מוֹץ- קליפת גרגירי התבואה, המושלכת לפני טחינתם.
מָסִיק- קטיף זיתים.
מִקְשָה- 1. שדה שבו מגדלים צמחים ממשפחת הדלועים (אביטיחים, קישואים וכו')
2. דבר שלם, אחדות אחת (עשויה מקשה אחת=עשוי גוש אחד).
נִיר- שדה שנחרש.
נִכֵּש- עקר עשבים שוטים.
נֵצֶר- ענף רך היוצא מהגזע, זרד, בד. (בהשאלה: צאצא, שמוצאו מ-)
עִידִית- אדמה משובחת. (ההפך מ: זִיבּוּרִית)
עַלְוָוה- הרבה עלים, כלל עלי העץ.
עֳפָאִים- ענפים, בדים.
עֲשָבִים שוֹטִים=עֲשָבִים רָעִים- עשבי בר הצומחים בין צמחי התרבות ומפריעם לצמיחתם. (בהשאלה: כינוי לאנשים מחוסרי תרבות המפריעים לצמיחת החברה התרבותית).
פֹארָה- ענף.
צִיץ- עלי הכותרת בפרח.
צְנִין- קוץ.
קְנוֹקֶנֶת- ענפים מסולסלים האפשרים לצמח להיאחז בקירות, בעצים וכו'.
אַדְמַת שַלְחִין- קרקע חקלאית המושקת בהשקייה מלאכותית.
שָמִיר וָשַיִת- שמות שני קוצים, המייצגים הזנחה ועזובה.
שָרִיג- ענף של צמח, ובייחוד של צמח מטפס.
שֵרַש- עקר מן השורש. (ההיפך מ- הִשְרִיש, הִשְתַרֵש= היכה שורש,התערה)