שאלות מסקנה

ולפינתנו היום: שאלות מסקנה בהבנת הנקרא.

לפי השיטות של לחמן (שכבר דנו בהן רבות פה) התשובה לשאלת מסקנה (מה נרמז/ניתן להסיק/ניתן להבין...)  כהגדרה לא מופיעה באופן מפורש בטקטס, אלא נרמזת. זה עבד יפה עד שבh17 הייתה שאלה בדיוק כזאת (it can be understood...) שבאופן מפתיע התשובה הנכונה אליה כן הופיעה מפורשות בטקסט. שאלתי את המדריך לפשר העניין והוא ענה לי שהמילה understood יוצאת דופן בגלל שהיא לא בדיוק אומרת "להסיק" ולכן איתה אי אפשר לדעת בודאות. זה לא סיפק אותי.

 

אנא  עזרו לילדה למצוא את שפיותה והסבירו לה מה בדיוק העניין עם שאלות מסקנה, ואם ניתנות לשאלה כזו 2 תשובות הגיוניות - אחת מפורשת ואחת לא - במה לבחור?

 

תודה

הם פשוט לא יודעים מה יש במבחן...

 

בתור מדריך לשעבר במכונים, אתה  באמת  רוצה ללמד את התלמידים שלך הכי טוב שאפשר.

אבל אתה מלמד מה שכתוב לך במערך השיעור, ומה שיש בספרים של המכון שלך.

 

הבעיה היא שהספרים נכתבו על ידי המדריכים שהיו שם לפניך, וגם הם לא מכירים את הבחינה מספיק טוב.

 

אז המדריכים ממציאים שאלות, השאלות נכנסות לספרים, והמדריכים אחריהם ממשיכים ללמד אותן, בלי לדעת שכלל אין כאלה שאלות בבחינה.  זה לא רק באנגלית - זה קורה בעיקר בבעיות מילוליות (שם זו ממש מגפת שאלות לא רלוונטיות), וגם כמובן בשאר הנושאים.

 

יש לציין שבשנים האחרונות המכונים החלו להתמקצע קצת יותר, אבל עדיין חלק גדול מחומרי הלימוד אינו איכותי מספיק ויש הרבה שיטות לא רלוונטיות, לסוגי שאלות שמעולם לא הופיעו בבחינה, או שכבר שנים לא מופיעות בה, אך הן עדיין נלמדות...

 

 

 

 

בגדול, הספרים של גבע הם הכי מדוייקים לבחינה, ללחמן יש ספרים שטובים לתלמידים חלשים בחלק המילולי, ותרגול טוב בכמותי, האנגלית מאוד מקיף אבל מאוד בעייתי בהתאמתו לבחינה.

 

 

 

למה? לדעתי דווקא הרמה שלהם במילולי מאוד גבוהה יחסית לשאר התרגולים שיצא לי להיתקל בהם...