הגיון צורני-סתירת טענת קיום

כדי לסתור את זה שיש מדוזה טובת לב, צריך כלל שאומר שאין מדוזות טובות לב, או בניסוח צורני: אם יש מדוזה, אז היא אינה טובת לב (ובהצרנה:  מדוזה  -->  לא טובת לב)

נבדוק את התשובות:

(1) טובת לב  -->  לא מדוזה    - תשובה נכונה, היות שניתן להפוך אותה ולקבל:  מדוזה  -->  לא טובת לב

(2) לא מדוזה  -->  טובת לב    - תשובה אינה נכונה, היות שאנו לא מחפשים כלל לגבי מי שאינה מדוזה, אלא כלל לגבי מי שהיא כן מדוזה.

לגבי תשובה (2).
ראשית, היא לא נכונה, מכיוון שזו אינה הטענה שאנו מחפשים.
שנית, אפשר להבין זאת גם בהיגיון - אם מי שאינה מדוזה היא טובת לב, האם זה סותר את זה שיש מדוזה שהיא טובת לב? לא, זה לא קשור. לפי הטענה, מי שאינו מדוזה (למשל, בת יענה) היא טובת לב. זה לא אומר שמי שהיא כן מדוזה לא יכולה גם היא להיות טובת לב.

במקום מדוזות וטוב לב, נקח דוגמה פשוטה ומובנת יותר, אך בעלת אותו מבנה צורני.

כל הילדים אוהבים שוקולד.
האם זה אומר שמי שלא ילד לא אוהב שוקולד? לא, יכול להיות מישהו שאינו ילד וגם הוא אוהב שוקולד.