היי יעל,
אם את מעוניינת לשפר את רמת החיבור, עלייך לכתוב הרבה.
לאחר כל חיבור עלייך להסיק בין 2 ל - 3 מסקנות לשיפור-שימור ולנסות אותם בחיבורייך הבאים.
לבקשתך, אעמוד על שתי נקודות שלטעמי הן החשובות ביותר.
דברי לא מקצועיים ויש להתייחס אליהם כהמלצה בלבד.
הפתיחה והסיכום:
בעבר פורסם בפורום חיבור שעליו הגבתי דברים דומים.
הפתיחה והסיכום של החיבור משולים בעיני לפתח הבית.
במקרה והפרוזדור מכוער או משעמם, יותר לנו טעם רע בפה גם אם פנים הבית מדהים ביופיו(וגם להיפך).
ישנם דרכים רבות לפתוח בהן את החיבור, האהובה עלי היא שיטת השאלה.
חישבי על שאלה שתעורר בקורא עניין ותגרום לו לרצות לקרוא את חיבורך.
דוגמא לחיבורך הראשון: "האם אנו לא יודעים לנהוג?" , "האם אנו אשמים בתאונות הדרכים?"
דוגמא לחיבורך השני: "האם תם עידן הספר?" , "האם הסופרים עומדים לאבד את עבודתם?"
לגבי הסיכום, גם כאן ישנן דעות רבות.
אני מעדיף את שיטת האימרה.
דוגמא לחיבורך הראשון: "אסכם באימרה הידועה : "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
השאלה העולה מאימרה זו היא מדוע יש לתת ציווי מיוחד כאשר הפחד מהמוות הוא אינסטינקט הטבוע בכולנו?
למשנתי, מאמר זה הגיע בדיוק בשביל מקרים מסוג תאונות הדרכים.
(כאן ניתן להוסיף עוד שני משפטים שמסבירים כי הסיבה שהציווי ניתן היא שלמרות הסכנה בכביש אנו לא נזהרים - מה שמחזק את טענתך שהנהג הוא האשם).
כאשר את מוסיפה לחיבור ציטוט או אימרה ידועה, החיבור עולה רמה.
נסי לאסוף כמה אימרות/ציטוטים והוסיפי אותם לחיבורייך.
בכל מקורה, השיטה הטובה ביותר היא פשוט לכתוב והרבה.
מקווה שעזרתי,
יותם
נערך ע"י yot111 - 09/ינואר/2013 ב- 22:13