מבחני פסיכומטרי באנגלית (משולבים)

אנו ממליצים עד כמה שניתן לעשות רק מבחני פסיכומטרי אמיתיים (שניתן להוריד חינם מעמוד זה) ולא לעשות סימולציות של מכונים או של אתרי אינטרנט למיניהם. הסיבה לכך היא שהסימולציות שאינן מקוריות לא תואמות מספיק טוב את הבחינה האמיתית - לא ברמת השאלות, לא במינון שלהן ולא בסדר שלהן - וכתוצאה מכך גם הציון שמקבלים בהן לא משקף את הרמה האמיתית שלכם. לעיתים הסטייה יכולה להגיע אפילו עד ל-100 נקודות!

מכיוון שהציון בבחינה הפסיכומטרית הוא יחסי, זאת אומרת שהוא נקבע ביחס לנבחנים אחרים ולא בצורה אבסולוטית כמו במבחני בגרות למשל, בסופו של כל מבחן תמצאו טבלת המרה ייחודית לצורך חישוב הציון. שימו לב - לכל מבחן יש טבלה שונה שמתחשבת בהבדלי רמה למיניהם הקיימים בין המבחנים במועדים השונים, ולכן חשוב לבדוק את הציון באמצעות הטבלה הספציפית של אותו מבחן שעשיתם.

אם אתם בכל זאת רוצים לקבל הערכה לציון הפסיכומטרי שלכם אתם יכולים להיעזר במחשבון הציון שנמצא בעמוד הבית באתר. שימו לב כי מחשבון זה מתאים בעיקר למבחני האוגדן, ובכל מקרה הציון שתקבלו בו הוא אמדן בלבד. אם אתם עושים מבחנים אמיתיים של המרכז הארצי אז יש לכם את טבלת החישוב בסוף כל מבחן - אין צורך במחשבון. אם אתם עושים סימולציה לא מקורית של מכונים (דבר שכבר אמרנו שהוא מאוד לא מומלץ), אתם יכולים להיעזר במחשבון, אבל קחו בחשבון שהבעיה כאן היא שהסימולציות האלה כלל לא משקפות את הציון וסוטות בעשרות רבות של נקודות.

אמנם בכל מועד מתפרסמת עוד בחינה פסיכומטרית מהמתכונת החדשה, אך יש לא מעט תלמידים שזה לא מספיק להם, בין אם הם עושים פסיכומטרי פעם שניה (או יותר) וכבר פתרו את הבחינות הללו, ובין אם הם פשוט פותרים המון מבחנים כי אין להם חיים.

ההתלבטות הקבועה היא האם לעשות סימולציות של מכונים שמותאמות למתכונת החדשה או לעשות מבחני פסיכומטרי אמיתיים מהמתכונת הישנה (עם או בלי התאמות). התשובה היא חד-משמעית לעשות מבחנים אמיתיים עם התאמות קלות. אנחנו לא יכולים להדגיש מספיק עד כמה כדאי להימנע מלעשות סימולציות של מכונים ועד כמה הן לא משקפות את הבחינה האמיתית.

על מנת לקרוא כיצד לעשות התאמות למבחני פסיכומטרי מהמתכונת הישנה היכנסו לקישור הבא: התאמת סימולציות למתכונת החדשה.

שמועות על מבחני הפסיכומטרי

לא פעם אנחנו שומעים על תלמידים שהמדריכים שלהם אמרו להם שהמבחנים שהמרכז הארצי לבחינות והערכה מפרסם הם בכוונה מבחנים קלים יותר מהמבחן האמיתי. הסיבה לכך היא בעיקר שיווקית - המכונים ניסו להפחיד את התלמידים על מנת שגם תלמיד שחושב שהבחינה קלה יחסית יילחץ ויירשם לקורס פסיכומטרי.

בנוסף, כפי שכבר הסברנו קודם לכן, הסימולציות של המכונים הרבה יותר קשות מהמבחנים האמיתיים, וחלילה שהמדריכים יגידו שהסימולציות לא משקפות. הרבה יותר קל להמציא תיאוריית קונספירציה שהמרכז הארצי מנסה לדפוק את כל התלמידים עם בחינות קלות בכוונה. ברור...

רמת הקושי של כל אחד מהמבחנים

ראשית, חשוב להבין שהעובדה שמבחן מסוים היה קשה יותר לא אומרת שתקבלו בו ציון נמוך יותר. כל הרעיון שעומד מאחורי יחסיות ציון הפסיכומטרי הוא שטבלת ההמרה בסוף כל מבחן מתחשבת גם בהבדלי רמות הקושי בין המבחנים במועדים השונים, כך שאם היה מבחן קשה מקבלים מעין "פקטור" שמעלה קצת את הציון, ולהפך - אם היה מבחן קל מורידים מעט את הציון. בצורה כזו דואגים ששני נבחנים באותה רמה שניגשו למועדים שונים, יקבלו את אותו ציון גם אם אחד מהם קיבל מבחן קשה יותר מהשני.

ליד כל מבחן כתבנו את רמת הקושי של כל אחד מהתחומים (קל/בינוני/קשה).

כמה טעויות זה פטור באנגלית?

על מנת לקבל פטור באנגלית עליכם לקבל ציון של 134 ומעלה בתחום האנגלית. מכיוון שציון הפסיכומטרי הוא יחסי, מספר הטעויות שמותר לעשות כדי לקבל פטור באנגלית משתנה בין מבחן למבחן. לפיכך, הכנו לכם טבלה המפרטת את מספר הטעויות המותרות כדי לקבל פטור בכל אחד מהמבחנים.

ליד כל מבחן כתבנו כמה טעויות מותר לעשות בבחינה ועדיין לקבל פטור באנגלית. שימו לב - מספר הטעויות המצוין בטבלה מתייחס לטעויות שמותר לעשות בשני הפרקים יחד. למשל, על מנת לקבל פטור באנגלית בבחינה ממועד יולי 2014 מותר לעשות 4 טעויות בסך הכל בשני הפרקים יחד (כ-2 טעויות לפרק).